ארנונה לבית תוכנה
ככלל ארנונה לבית תוכנה נמוכה יותר מארנונה לבית עסק או לעסק הנותן שירותים שונים.
שכן בית תוכנה כהגדרתו הינו מקום בו מייצרים ומפתחים תוכנה.
מאחר ובבית העסק מייצרים ומפתחים תוכנה, הרי שהוא דומה במהותו לכל עסק ייצרני אחר, במזר התעשיה.
החיוב של ארנונה לבית תוכנה משתנה מרשות אחת לשנייה. ככלל לכל רשות צו ארנונה שלה שהוא חיקוק של חוק עזר עירוני, במסגרת הסמכויות אשר מוקנות לרשות המקומית, על פי פקודת העיריות או צו המועצות המקומיות.
ישנן רשויות שתעריף הארנונה לבית תוכנה, זהה לתעריף הארנונה לתעשיה או לבית מלאכה. יתכנו אף מקרים שבצו הארנונה המושג בית תוכנה , כלל אינו מופיע בצו, אולם ברור לכולם כי תעריף הארנונה לבית תוכנה, זהה לתעריף הארנונה לתעשיה.
כאמור בית תוכנה הוא מקום שבו מייצרים ומפתחים תוכנה. הקביעה מזה עסק לייצור ולפיתוח תוכנה היא לא פשוטה. זאת מאחר ובניגוד למפעלי תעשיה או בתי מלאכה, שבהם ניתן באופן טבעי לבחון את הפעילות, בבתי תוכנה הפעילות היא במשרדים ועל גבי מחשבים, בדומה מאוד לפעילויות משרדיות אחרות.
כלי המחשב הוא כלי ייצור במקרה זה והוא החליף את המכונות הרועשות וכח האדם הלא מיומן.
מאחר ותעריף הארנונה לבית תוכנה בדרך כלל נמוך משמעותית מתעריף הארנונה לעסק רגיל, ישנם מאבקים משפטיים רבים סביב הנושא.
בית העסק מבקש לקבל תעריף ארנונה לבית תוכנה ובכך להפחית את עלויותיו ואילו הרשות ( החתול ששומר על החלב) עושות הכל על מנת להגדיל את קופתן.
לכן בתי המשפט מלאים בהחלטות בשאלה שעולה לפניהם, פעם אחר פעם, האם הפעילות בנכס עונה להגדרה של בית תוכנה.
הרציונאל של ההחלטות בבתי המשפט קובע כי על מנת שעסק יהנה מתעריף של בית תוכנה, עליו להוכיח עמידה בשני תנאים. תנאי ראשון שעיקר הפעילות מבחינה כמותית תהיה של ייצור ופיתוח תוכנה. הכוונה שמרבית כח אדם וגם מרבית השטח של הנכס ישמשו לייצור ופיתוח תוכנה. קרי שרוב העובדים החברה יעסקו בפיתוח, מוצר, עיצוב, בדיקות איכות וכדומה. זאת לעומת עובדי השיווק, המכירות, הנהלה וכדומה.
המבחן השני הוא שעיקר הפעילות מבחינה מהותית תעסוק בייצור ופיתוח תוכנה. תעריף ארנונה מוזל לבית תוכנה יינתן רק במידה והתוכנה נמכרת כמוצר מדף ולא אם מדובר בתוכנה שבאמצעותה מעניקה החברה שירותים ללקוחותיה. כך לדוגמא בנק שפיתח אפליקציות ופלטפורמות רבות לע יקבל סיווג ארנונה של בית תוכנה, משום שעיקר הפעילות שלו מהבחינה המהותית, היא מתן שירותים בנקאיים. כמובן שישנם מקרים רבים שאינם ברורים כמו במקרה של בנק, אלא הרבה יותר גבוליים.
הרשויות המקומיות נוהגות בדרך כלל לבקש מסמכים רבים הקשורים לפעילות בית העסק , על מנת להגיע לכלל מסקנה האם מדובר בבית תוכנה או לאו. בין היתר הן נוהגות לבקש דוחות כספיים, רשימת כח אדם, הסכמים עם חברות קשורות, חשבוניות מס, אישורים מרשות החדשנות או מרשות המסים ועוד ועוד.
לכן כאשר בית עסק מבקש לפנות לרשות המקומית על מנת להוזיל את הארנונה המושתת עליו ועל מנת להנות מתעריף ארנונה מופחת של בית תוכנה, רצוי שיעשה שיעורי בית ויבדוק את עמידתו בתנאי הרשות וכן להיוועץ עם אנשי מקצוע בתחום.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.