גילוי מרצון - מורה נבוכים כל מה שכדאי וחשוב לדעת

לאחרונה, הודיע מנהל רשות המיסים כי לידי הרשות הגיעה רשימה חדשה של בעלי פקדונות בבנק שוויצרי וכי הרשות עובדת עליה כרגע מודיעינית וחקירתית. הודעה זו בצד פירסומים חוזרים ונשנים על הידוק שיתוף הפעולה הבינלאומי במלחמה בהון השחור, שבה ומעמידה במרכז סדר היום את הליכי הגילוי מרצון שיזמה הרשות בשנים האחרונות.
 
מהו הסדר הגילוי מרצון?

בחודש ספטמבר 2014 יצאה רשות המיסים בפירסום של נוהל חדש שבמסגרתו ניתן לישראלים לחשוף את ההון הלא מדווח שלהם בין בישראל ובין בחו"ל מבלי להסתכן בחשיפה להליכים פליליים. כוונת הנוהל הינה לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. על פי הנוהל החדש, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה שיעמוד בתנאים המפורטים בנוהל. בין יתר התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב ושבמסגרתה ניתן גילוי מלא וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.

האם הנוהל חל גם על הכנסות לא מדווחות שמקורן בישראל?

בניגוד לנוהלים שהיו בעבר הנוהל החדש מאפשר להגיע להסדר גילוי מרצון לא רק לגבי הכנסות בהופקו בחו"ל אלא גם לגבי הכנסות לא מדווחות שמקורן בישראל.

האם הגילוי עלול להביא לסנקציות במישור הפלילי?

הנוהל החדש קובע מפורשות כי הסדר הגילוי מרצון מקנה חסינות מלאה מפני העמדה לדין פלילי על עבירות מס. הנוהל קיבל אישור של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, אם מקורו של ההון הלא מדווח בעבירות אחרות על החוק מלבד עבירות מס (כגון עברות של פשיעה ומירמה וכיוצ"ב), הנוהל אינו מקנה חסינות פלילית מפני אותן עבירות.

האם קיימות הקלות כלשהן?

בניגוד לעבר הנוהל החדש אינו כולל הקלות ולכן חלה במסגרתו החובה לשלם את  מלוא המס המתחייב על ההכנסה הלא מדווחת לרבות הפרשי הצמדה וריבית. באשר לקנסות (במישור האזרחי בגין האיחור בתשלום), הנוהל אינו קובע פטור מפורש. עם זאת, הפרקטיקה המתגבשת ברשות הינה ברוב המקרים להימנע מהטלת קנסות.

בגין כמה שנים אחורנית יחול המס?

הנוהל לפי נוסחו הפורמלי אינו נוקב במיגבלה ספציפית לגבי מספר השנים הלא מדווחות שבגינן ניתן לחייב. עם זאת, בכירי הרשות לרבות מנהל רשות המיסים הודיעו בפורומים שונים לרבות בכלי התקשורת, כי החיוב יהיה בגין רווחים שלא דווחו 10 שנים אחורנית. במילים אחרות, יחול מס על הרווחים שלא דווחו החל משנת 2005 ואילך.

מה דין הקרן הלא מדווחת שבגינה נוצרו הרווחים בחשבונות הבנק במהלך השנים?

בנושא זה נוקטת הרשות בעמימות מכוונת ולמרבה הצער לא פורסמו קיטריונים ברורים. המדובר בהון הראשוני המהווה את הקרן שממנה נצמחו ההכנסות בחשבונות הבנק במהלך השנים. כאשר מקורו של ההון הינו בירושה כי אז הקרן עצמה צריכה להיות פטורה על פי דין. לעומת זאת, כאשר הקרן מקורה בהכנסה לא מדווחת כגון "הכנסה בשחור" שהופקה בישראל או בחו"ל והוסתרה בחשבונות בנק בחו"ל, השאלה הופכת להיות מורכבת יותר. מבחינה משפטית קיים ספק האם חלה התיישנות, שכן עלולה להישמע טענה מצד רשויות המס כי אי דיווח נחשבת לעבירה מתמשכת, כך שכל שנה ושנה שבה הנישום אינו מדווח על ההכנסה הוא עובר עבירה. עם זאת ככל הנראה מדובר בטענה מחמירה וכלל לא בטוח שתתקבל במישור הפלילי בבתי המשפט הגם שטרם נקבעה בענין זה הלכה ברורה. מכל מקום מעצם העובדה כי לגבי רווחי הקרן הרשות נוקט בגישה מקלה ולפיה אין למסות בגין תקופה העולה על עשר שנים ניתן להסיק כי הוא הדין שצריך לחול על הקרן. בפועל, למרבה הצער כאמור, לא קיימים נוהלים ברורים בשאלה זו ובמשרדי השומה השונים נוקטים בגישות שונות כאשר בחלק ממשרדי השומה מתעקשים למסות את הקרן הלא מדווחת בשעורים של 10%-15%. עם זאת, כאשר מדובר בקרן שמקורה בהכנסות עסקיות מובהקות לא מדווחות יתכן ושיעור המס יהיה גבוה אף יותר.

כיצד ניתן להוכיח את מקור ההון הלא מדווח?

כאשר מדובר בכספים שמקורם בירושה של קרובים יש לעשות מאמץ להוכיח את עצם הירושה באמצעות צוואות וצווי ירושה וכן דוחות של מנהלי העזבון לגבי שווי העזבון שהוגשו בשעתם לבתי המשפט   שדנו בחלוקת העזבון. עם זאת, רשות המיסים מודעת לכך כי ככל שמדובר בתקופה ארוכה יותר כך קיים קושי אובייקטיבי מצד הנישום להוכיח את מקור הכספים. בפועל, ככל שקיים קושי רב יותר להוכיח את מקור הכספים כך עולה הסיכון כי פקיד השומה יתעקש על מיסוי הקרן בשעורים שפורטו לעיל הנובע מהחשד של פקיד השומה כי מקור הכספים או חלק מהם אינו בירושה אלא בהכנסות לא מדווחות. לאור האמור, יש חשיבות ביכולת לשכנע את פקיד השומה לגבי מקורות הקרן הפטורים ממס.
באשר למיסוי ההכנסות מהקרן, כלומר, הרווחים שצברו בחשבון במהלך השנים - בדרך כלל ניתן להשיג דוחות מהבנקים באשר לרווחים שנצברו בחשבונות הבנק בגין עשר שנים אחורנית. רשות המיסים נוטה לקבל דוחות אלה ולהתבסס עליהם לצורך חישוב המס שיחול. באשר לתקופה שקדמה לכך ממילא, הפרקטיקה המוצהרת של הרשות היא כי לא ימסו את הרווחים שנצברו בתקופה שקדמה לכך כאמור. יש מקרים שבהם ההכנסות לא דווחו בישראל אך הם דווחו בחו"ל לרשויות המס הזרות באופן סדיר מדי שנה. במקרים אלה ניתן להיעזר בדוחות המס שהוגשו לשתי מטרות עיקריות: ראשית, להוכיח את גובה ההכנסות שנצברו על הקרן במהלך השנים. שנית, לצורך קבלת זיכוי מהמס הישראלי בגובה המס הזר ששולם.

מה דינם של ההפסדים?

בבהרה שפירסמה הרשות בעבר, נקבע כי השנים נשוא הגילוי מרצון ייחשבו כ-"סל אחד" סגור לענין ההפסדים. פרושו של דבר כי ניתן יהיה לקזז הפסדים משנים מוקדמות יותר, הנכללות במסגרת הסדר הגילוי מרצון, כנגד רווחים משנים מאוחרות יותר הנכללות בהסדר האמור והכל בכפוף להוראות קיזוז ההפסדים שבפקודת מס הכנסה. עם זאת, לא ניתן יהיה לקזז הפסדים משנים שקדמו לשנים שנכללו בהסדר הגילוי מרצון כנגד רווחים בשנים שכלולות בהסדר הגילוי מרצון וכן לא לגרור הפסדים משנים הכלולות בהסדר לשנים מאוחרות יותר לשנים שנכללות בנוהל הגילוי מרצון.

ומה הפרוצדורה לצורך הגעה להסדר גילוי מרצון עם רשות המיסים?

במסגרת הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה לתקופה של שנה אחת' כאשר לאחרונה הוארך המועד עד ל-30 ביוני 2016, שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
 
הגשת בקשות אנונימיות - במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. יצוין כי במסגרת הבקשה האנונימית נדרש הפונה גם להגיש מסמכים לרשות המאמתים את ההכנסות המדווחות במסגרת הבקשה וכן את מקורות הכספים המדווחים. עם זאת, הפונה רשאי למחוק מהמסמכים המוגשים את כל הפרטים המזהים לרבות שמו ויתר פרטיו האישיים ולרבות שמות הבנקים ומספרי החשבון שנקובים במסמכים האמורים.

לאחר ברור חבות המס הצפויה עם פקיד השומה, יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים כמו גם את יתר הפרטים המזהים הנדרשים. מסלול זה מבטיח בטחון לנישום לגבי חבות המס הצפויה. לאחר גילוי השם נערכת ברשות בדיקה האם לא קיים כבר מידע בענינו של הנישום והאם לא מתנהלת כבר חקירה בעניננו של הנישום. במידה וקיים כבר מידע בענינו של הנישום הרשות רשאית לסרב לבקשת הגילוי.  

מסלול מקוצר - כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר. מסלול זה יכול להתאים למקרים פשוטים שבהם חבות המס הינה ברורה. במקרים שבהם קיים חשש כי גם חלק מהקרן עלולה להתמסות יש מקום לשקול שימוש במסלול האנונימי המקנה רמה גבוה יותר של וודאות באשר לתוצאות המס.

האם צריך להזדרז?

הואיל וההוראות בדבר המסלול האנונימי והמסלול המקוצר הינן בגדר הוראת שעה עד לחודש יוני הקרוב (2016), בהחלט אין מקום להתמהמה. נכון לעכשיו אין ערובה כי הוראות השעה תוארכנה ויש לזכור כי קבלת כל המסמכים הנדרשים מהבנקים על מנת להיערך להגשת הבקשה לוקחות זמן. בנוסף, יש לזכור כי האווירה הבינלאומית סביב העלמות מס נעשית יותר ויותר עויינת כמו גם שיתוף הפעולה הבין מדינתי וקיים בהחלט סיכון כי בעתיד יוקשחו התנאים החלים על מגישי הבקשה לגילוי מרצון כשם שתנאי הנוהל החדש קשוחים יותר מזה שקדם לו. לפיכך, יש בהחלט הצדקה לנצל את חלון ההזדמנויות הקיים מוקדם ככל האפשר. וראה עוד בענין זה גם להלן לענין חוק איסור הלבנת הון.

במידה והחשבון כבר נסגר האם יש מקום לחשש?

ישנם כאלו שסגרו בשנים האחרונות את חשבונות הבנק שבהם היו כספים לא מדווחים ומשכו את הכסף במזומן. האם לאלו יש מקום לדאגה? התשובה לכך הינה כי על פי התבטאויות של ראשי מחלקת המודיעין והחקירות ברשות המיסים בפורומים מקצועיים שונים, הרשימות המגיעות ושיגיעו מהבנקים מעת לעת הכוללות שמות מחזיקי פקדונות בחו"ל, כוללות גם שמות של בעלי חשבונות שנסגרו בשנים עברו. כמו כן עצם סגירת החשבון כלשעצמה אין בה כדי "לכבס" את העבירה בגין אי הדיווח ותשלום המס בגין ההון הלא מדווח. לפיכך, אין מקום לשאננות גם לאלו שכבר סגרו בעבר את חשבונותיהם.

מה קורה אם לא מגיעים להסדר מס עם רשות המיסים?

במסגרת נוהל הגילוי מרצון הובטח מפורשות כי הרשות לא תעשה כל שימוש בחומר שנמסר לה על ידי הפונה גם לא בהליך אזרחי. עם זאת יש לזכור כי בידי הרשת מיגוון של אמצעים לחיוב הנישום גם ללא שימוש בחומר שנמסר לידה. בין היתר באמצעות דרישה מהנישום להגיש הצהרת הון ולמסות את הפרשי ההון הלא מוסברים ובעוד דרכים מגוונות אחרות. לפיכך מומלץ בדרך כלל לעשות שימוש במסלול האנונימי שבמסגרתו ניתן לברר את חבות המס מראש בהליך מקדמי מבלי שזהות הפונה תיחשף. מסלול זה מאפשר לפונה לסגת בו מהבקשה במידה ואינו מצליח להגיע עם הרשות להסדר המניח את דעתו.

מה קורה אם בקשת הגילוי מרצון נדחתה?

כאמור לעיל, הרשות רשאית לדחות את הסדר הגילוי מרצון אם התברר שהמידע לגבי הנישום כבר קיים ברשותה או אם הסתבר כי הנישום פעל בחוסר תום לב או הסתיר מידע במהלך בקשת הגילוי. עם זאת, בנסיבות שבהן נדחתה הבקשה בעילה שכבר קיים מידע בידי רשות המיסים, הרשות עדיין מנועה מלעשות שימוש בחומר שנמסר לה במסגרת בקשת הגילוי מרצון לצורך ההליכים הפליליים נגד הנישום.

כמו כן חשוב להדגיש, וגם בכירי הרשות הבהירו זאת בפורומים מקצועיים שונים, כי העובדה שבקשת הנישום לקבלת חסינות פלילית במסגרת בקשת הגילוי נדחתה אין פרושה נקיטה באמצעים פליליים נגדו באופן אוטומטי. שכן לרשות מיגוון של שיקולים האם לנקוט בהליכים פליליים ובהם שיקולי תועלת, הרתעה, וכוח אדם. המסקנה המתבקשת כי נישום שבקשתו סורבה אך הגיע עם פ"ש להסדר לתשלום המס במישור האזרחי, המוטיבציה וההצדקה הציבורית לנקיטת הליכים פליליים נגדו על ידי הרשות תהיה נמוכה ביותר, הגם שלא קיבל חסינות פלילית באופן פורמלי. כמו כן יש לציין, כי גם אם יינקטו צעדים פליליים נגד הנישום, כגון כופר, או אפילו הגשת כתב אישום, כי אז העובדה שהנישום "הקיש בדלת" ראשון ופנה לרשות לפני שידע כי בידי הרשות קיים מידע לגביו, עשויה לעמוד לזכותו באופן משמעותי לענין העונש ולעיתים גם לגבי עצם ההרשעה ע"י בית המשפט.

האם יש טעם לפנות בבקשה להגיע להסדר גילוי מרצון גם אם קיים חשש שהמידע כבר קיים בידי הרשות?

לאחרונה, פורסם כי רשימות של מחזיקי חשבונות בחו"ל, לרבות בעלי חשבונות ישראלים, דלפו לרשויות זרות לרבות לרשות המיסים בישראל. לאור האמור עולה השאלה האם כדאי לישראלים המחזיקים באותם חשבונות ליזום פנייה לרשות המיסים או שמא איחרו את הרכבת? לדעתנו, רצוי בהחלט גם במצבים אלה ליזום פניה לגילוי מרצון מהטעמים עליהם עמדנו לעיל. יוזמה כאמור, עשויה לשפר באופן מהותי  את מעמדו של הפונה מול הרשות גם אם באופן פורמלי לא תוענק לו חסינות מהליכים פליליים והיא אף עשויה למנוע אותם או לפחות להקטין במידה רבה את תוצאותיהם במידה והנישום הסדיר את חבות המס שלו במישור האזרחי מול פקיד השומה.

לאחרונה קיבלו רבים טופס 5329 שבו הם נדרשים לדווח על חשבונות בנק בחו"ל או על נכסי נדל"ן שברשותם. מהי ההשפעה שיש לכך לענין הגילוי מרצון?

בשנה החולפת קיבלו עשרות אלפי נישומים מכתב דרישה למלא טופס 5329 אשר כותרתו: "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל". שבו מתבקש האזרח למלא את מקורות הכנסותיו, פרטי חשבונות הבנקים שלו, לדווח האם הוא בעל מניות בחברה או שותף בעסק, לפרט את כל נכסי הנדל"ן והדירות שיש לו או לאשתו ועוד פרטים אשר ישמשו את רשות המיסים, כדי לקבוע האם מדובר במעלים הכנסות שיש מקום לפתוח לו תיק שומה ולחייבו במס ואולי גם לזמנו לחקירה פלילית.

מקור הדרישה הינה במחלקת המודיעין והחקירות של הרשות ושליחתה בדרך כלל אינו רנדומלי אל מלמד על מידע מסויים הקיים אצל הרשות לגבי האזרח המחייב ראשית בדיקה. אין הדבר מלמד בהכרח כי בידי הרשות קיים כבר מידע המצדיק או מחייב חקירה פלילית אלא רק כי קיים ראשיתו של מידע המחייב בדיקה נוספת. לפי הידוע, אוכלוסיית מקבלי הטופס מתחלקת לשלושה סוגים עיקריים:

וכמובן קיים גם סוג נוסף של אזרחים "בסיכון", אלו שנתקבל לגביהם מידע במחלקת המודיעין במסגרת "קו הצדק" או בכינויו "המלשינון" או ממקורות אחרים ויש עליהם מידע שאינו מתאים לדיווחים על ההכנסות שלהם לרשות המיסים. זוהי כמובן הקבוצה הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר מבחינת החשיפה להליכים פליליים שכן לגביהם כבר התקבל מידע מפליל ראשוני קונקרטי בעוד שלגבי יתר הקבוצות המדובר רק בחשד כללי המבוסס על "אינדיקציות מחשידות" ולאו דווקא מידע של ממש.

יצוין כי לטופס המדובר (5329) יש מספר "וריאציות" ולפי הנוסח שנשלח לנישום ניתן גם ללמוד על אופי "החשדות" שבהם מדובר. כך לדוגמה נישום שהמידע שהתקבל לגביו מתיחס להשכרת נד"לן ללא דיווח עשוי לקבל  טופס שונה מנישום אחר שהמידע לגביו מתייחס להכנסות בחו"ל.

לאור האמור עולה השאלה, האם יש טעם שנישום שקיבל דרישה למילוי הטופס כאמור יפנה בבקשה לגילוי מרצון? התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים:

באשר לנישומים שלא דיווחו על הכנסות מדמי שכירות מנדל"ן בישראל, הוציאה רשות המיסים הבהרה המאפשרת לבצע דיווח מקוצר מרוכז שבע שנים אחורנית ולשלם באמצעות שובר את המס בצריוף הפרשי הצמדה וריבית. יש להניח כי ברוב המקרים הסדרת המחדל באופן האמור לא תגרור בעקבותיה נקיטה בהליכים פליים למרות שבאופן פורמלי לא הוענקה חסינות.

באשר לנישומים המחזיקים בחשבונות לא מדווחים בחו"ל, בעבר הרשות נקטה בענין זה עמימות אולם לאחרונה הרשות הקשיחה את עמדתה ועל פי התבטאויות של בכירים ברשות בקשות של נישומים מהסוג האמור לא יזכו להכילל בהסדר הגילו מרצון. עם זאת, או סבורים בדומה לתשובה לשאלה הקודמת כי גם במקרים אלה נקיטת יוזמה על ידי הנישום להסרת המחדל במסגרת הגשת בקשת גילוי מרצון עשויה בהחלט להועיל ולשפר את מעמדו באופן מהותי ביותר גם במישור הפלילי כפי שהוסבר לעיל. לעומת זאת, הטמנת הראש בחו"ל ונקיטה בדרך של "שב ואל תעשה" מבלי ליזום את הסדרת מחדל המס, לפחות במישור האזרחי, מגדילה את הסיכון של נקיטה באמצעים פליליים כנגד אותו נישום והחרפת הסנקציות הפליליות שיינקטו נגדו אם וכאשר הרשות היא זו ש-"תקיש על דלתו" ראשונה.

מה המצב לגבי אלו שהוקמו לטובתם נאמנויות לא מדווחות?

החל מתחילת שנת 2014 שונה המצב החוקי וגם נאמנויות זרות שהוקמו על ידי קרובי משפחה תושבי חוץ לטובת נהנים תושבי ישראל חייבות במס, שעה שקודם לכן היו פטורות ממס ומדיווח. כמו כן החל מחודש אוגוסט 2013 כל חלוקה של כספים מנאמנות כאמור ל-"נהנה" חייבת בדיווח גם אם היא פטורה ממס עד סוף 2013. במקרים רבים עשויה להתעורר שאלה האם מלכתחילה הנאמנות האמורה היתה אכן פטורה ממס שכן תנאי הפטור לנאמנות כאמור הינם מורכבים ותלויים במיגוון של תנאים. לאור האמור, פירסמה הרשות, במקביל לנוהל הגילוי מרצון, "הסדר מעבר" לנאמנויות כאמור, המאפשר את הסדרת המיסוי שלהם באמצעות מיסוי הון הנאמנות בשיעורים שונים בהתאם לתנאים ולהוראות שנקבעו בנוהל הסדר המעבר.  עם זאת, הסדר המעבר לנאמנויות הינו במישור האזרחי ואולם במקום שבו אי הדיווח מעלה היבטים פליליים רצוי לנקוט במקביל בהליך של גילוי מרצון על מנת לקבל חסינות מהליכים פליליים כאשר ההסדרה של המיסוי במישור האזרחי יכול ותיעשה במסגרת הסדר הנאמנויות כאמור.

מה הסיכוי שרשות המיסים תגלה חשבונות בנק לא מדווחים של ישראלים בחו"ל?

בעבר, בנקים זרים שמרו בקנאות על החיסיון הבנקאי לרבות מול רשויות המס לא כל שכן מול רשויות מס וממשלות זרות. אולם בעשור האחרון ובמיוחד לאחר אסון התאומים בחודש ספטמבר 2001, חלה תמורה משמעותית בחוקי הסודיות הבנקאית בכל העולם, בעיקר בהובלת הרשיות בארה"ב. המשבר הפיננסי והכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008 הגביר את הצורך בגביית מיסים ושיפור הגירעון התקציבי, כשאחת הדרכים העיקריות לכך הינה מלחמת חורמה שהכריז הממשל האמריקאי וממשלות זרות אחרות על מעלימי מס.  כתוצאה מכך נחקקה שורה של חוקים והסכמים בילטרליים לחילופי מידע בין ממשלות ורשויות המס ולחץ על הבנקים בחקיקה ובאמצעים שונים אחרים לחשוף שמות של מחזיקי החשבונות אצלם. גם מדינת ישראל הצטרפה אף כי באיחור לטרנד העולמי של סחר בחילופי מידע בין מדינתי שבו במסגרת יחסי "תן וקח" הרשויות בישראל ימסרו מידע מחזיקי חשבונות זרים בבנקים בתחומה ובתמורה יקבלו מידע  על ישראלים המחזיקים בחשבונות זרים בחו"ל. כמו כן על פי הפרסומים, רשות המיסים כבר הצליחה להשיג רשימות של ישראלים המחזיקים בחו"ל בחשבונות כאמור שבחלקם לא דווחו לרשות המיסים כחוק. ועל פי הבתטאויות של מנהל רשות המיסים בחודש מאי השנה (2015), לידי הרשות אף הגיעה רשימה חדשה של מחזיקי פקדונות בחו"ל ובקרוב יינקטו אמצעי אכיפה בנדון.
לאור האמור, ניתן לבשר  די בבטחון על מותה של "הסודיות הבנקאית" בודאי בכל הקשור לחיסיון כלפי רשויות המס. מדובר בתהליך מתמשך שיילך ויגבר ועל כן מומלץ לאנשים המחזיקים בחשבונות בנק כאמור "להחליף דיסקט" ולהסתגל לשינויים בבנקאות הבינלאומית. במצב דברים זה הגשת בקשת הגילוי מרצון כבר אינה כל כך "מרצון" אלא דבר המתחייב מכורח המציאות. יש לזכור כי המניע של רשות המיסים לאפשר את הנוהל האמור נובע בראש וראשונה משיקולים מערכתיים של יעילות ושל כוח אדם. ואולם, ככל שחולף  הזמן אנו עדים להקשחת התנאים מצד הרשות להסדר הגילוי מרצון, מבחינת החיוב בריבית ואולי אף בקנסות ויש לצפות כי תנאי ההסדר לגילוי מרצון בעתיד עלולים להיות אף נוקשים יותר.  

האם יש קשר בין ה- FATCA לבין הגילוי מרצון בישראל?

ה- FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) הינו חוק אמירקאי שתכליתו חשיפת אמריקאים המחזיקים חשבונות לא מדווחים בבנקים זרים. להרחבה בנושא ר' החקיקה כאמור בצד איומים מצד ממשלת ארה"ב לסנקציות כלפי בנקים זרים שלא ישתפו פעולה עם אכיפת החוק כאמור, בצד השתת קנסות כבדים בסכומים אסטרונומיים, על סניפים של בנקים זרים בארה"ב, לרבות שלוחה של בנק ישראלי, ששיתפו פעולה עם מעלימי מס, גרמו לכניעה והתקפלות כמעט מוחלטת של בנקים בינלאומיים לדרישות האמריקאיות להסרת הסודיות הבנקאית. בעקבות זאת התפתחה דרישה גם מצד ממשלות זרות ובכללן הרשויות בישראל, הגם שכוחם כלפי הבנקים הזרים קטן בהרבה. כך או כך, חשיפה של חשבונות בנק של ישראלים-אמריקאיים המחזיקים בחשבונות לא מדווחים בחו"ל עשויה להגיע בשלב זה או אחר לידיעת רשויות המס בישראל, אם מכוח הסדרים דומים מול הבנקים הזרים ואם בדרך של חילופי מידע בין הממשלות לרבות בין ממשלת ארה"ב לממשלת ישראל. בתוך כך, ידוע על בנקם זרים בשוויץ ומחוצה לה שפנו למחזיקי חשבונות אצלם לחתום על הצהרה הדומה לטופס W-9 האמריקאי ולפיו החשבונות כאמור מדווחים לרשות המיסים בישראל וכן על דרישה להסכמה להסרת הסודיות הבנקאית. מהלך זה מחייב את בעלי החשבונות כאמור להסדיר את עניניהם במסגרת גילוי מרצון. ככל שמדובר באזרחים ישראלים המחזיקים באזרחות כפולה, אמריקאית וישראלית או ישראלים בעלי גרין קארד  חשיפת החשבונות במסגרת חוקי ה- FATCA מחייבת הסדרה גם של המס הישראלי במסגרת נוהל גילוי מרצון.

האם החסינות חלה גם על עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון?

נכון להיום חוק איסור הלבנת הון אינו רואה בעבירות מס כ-"עבירת מקור" שבגינה ניתן להרשיע גם בעבירה של הלבנן הון. לכך יש חשיבות רבה שכן חוק איסור הלבנת הון מקנה ביד הרשויות סמכויות רחבות של חילוט והחרמת רכוש הנגוע בהלבנת הון. מדובר בסמכויות דרמטיות ומשתקות שבכוחן למוטט מבחינה עסקית וכלכלית כאחד את החשודים בהלבנת הון. הביקורת המושמעת נגד הכללת עבירות מס במסגרת חוק איסרו הלבנת הון מתבססת על הטיעון המרכזי ולפיו מטרת החוק האמור הינו להילחם באירגוני פשיעה וטרור וכי הכללת עבירות המס במסגרת החוק תאפשר לרשות להפעיל אמצעי אכיפה משתקים כאמור גם נגד עברייני סמ שאינם עונים על הפרופיל האמור של פשיעה מאורגנת תוך רמיסה של זכויות אזרח בסיסיות. עם זאת, המגמה המסתמנת היום בעולם המערבי הינה לכלול את עבירות המס במסגרת החוק ועל כן רוב הערכות הינן כי כבר במושב הקרוב של הכנסת יחוקק תיקון המאפשר להכליל את עבירות המס כעבירת מקור ולהחיל לגביהן את סמכויות האכיפה הדרקוניות של חוק איסור הלבנת הון. הערכה זו, במידה ותתממש מהווה סיבה נוספת טובה מדוע להזדרז ולהסדיר את ענייני המס במסגרת הנוהל הקיים.

למי יש לפנות לצורך הסדרת הגילוי מרצון?

ניהול הליך הבקשה לגילוי מרצון והגעה להסדר עם רשות המיסים מחייב מטבע הדברים העזרות באיש מקצוע מוסמך כדין לייצג מול רשות המיסים, דהיינו עו"ד המתמחה בדיני מיסים ו/או רואה חשבון. בהקשר זה ראוי לציין כי הטיפול על ידי עו"ד נהנה לכאורה משני יתרונות מרכזיים: א. יחסי עו"ד לקוח להבדיל מרו"ח מוגנים בחיסיון מלא על פי הדין. פרושו של דבר כי כל המסמכים וכל האינפורממציה הנמסרת לעו"ד על ידי הלקוח לרבות מסמכים מפלילים, הינה חסויה על פי דין להבדיל ממסמכים הנמסרים  לרו"ח שאינם נהנים מההגנה האמורה. ב. רו"ח שנמסרו לו מידע מפליל על ידי הלקוח לגבי דיווחים כוזבים מנוע מאותו רגע מלחתום על דוחות המס של הלקוח שבהם לא נכללו ההכנסות האמורות. פירושו של דבר כי כל עוד הלקוח לא השלים את בקשת הגילוי מרצון ולא הסיר את המחדל, כגון מצב ולפיו הלקוח חזר בו מבקשת הגילוי בשלב האנונימי, נאסר על רואה החשבון שלו לחתום על הדוחות הכספיים ולייצג אותו מול רשות המיסים.  מסיבה זו רבים מעדיפים להגיש את הבקשה לגילוי מרצון באמצעות עוה"ד המתמחה במיסים ולערב את רואה החשבון המייצג רק בשלב שלאחר ההגעה להסדר המס במסגרת הגילוי מרצון והסרת המחדל.

לסיכום, לאור הנסיבות הבינלאומיות המשתנות לנגד עינינו שבהן הולכות ונופלות חומות הסודיות הבנקאית שעמדו על תילן מזה שנים רבות והתגברות שיתוף הפעולה בין הממשלות ושרויו המס לחילופי מידע הדדיים, דומה כי טבעת האכיפה הולכת ומתהדקת סביב מחזיקי חשבונות בנק לא מדווחים. לאחרונה, אף הודיע מנהל רשות המיסים בחודש מאי השנה (2015) כי לרשות הגיע לאחרונה רישמה חדשה של מחזיקי חשבונות בחו"ל מבנק גדול נוסף, באופן ממחיש כי שיתוף הפועלה הבינלאומי בנושא זה הולך ומתהדק. נוהל הגילוי מרצון שבו נקטה הרשות פותח חלון מוגבל בזמן עד לסוף יוני 2016 שבמסגרתו ניתן להגיע להסדר מס עם רשות המיסים על בסיס אנונימי בתנאים סבירים ותוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי ברוב המקרים. כפי שציינו לעיל גם במקרים שבהם הבקשה תסורב הרי שעצם נקיטת היוזמה מצד הנישום להסדרת המחדל לפחות במישור האזרחי עלולה לשפר מאד את מצבו מבחינה משפטית גם במישור הפלילי כפי שהוסבר לעיל וזאת גם בהעדר חסינות במישור הפורמלי. בשל מורכבות ההליך יש לבצע את המהלך בזהירות תוך הסתייעות במומחה מס. עו"ד או רו"ח כאשר ההסתייעות בעו"ד להבדיל מרו"ח נהנית מחיסיון מוחלט על פי הדין.